Stylegent
IMG_0809

כאשר נרשמתי להתגייס לצבא, ידעתי שאני אשנא לחיות ביער כל הזמן, כך שהבנתי שהצבא אינו החיים בשבילי. ידעתי גם שלעולם לא אוכל לטפל בחללים הקטנים ובמחלת הים הבלתי נמנעת שמגיעה עם חיל הים (כל זה בין השאר לפחד גדול מהקאות!). כך בחרתי בחיל האוויר. זו לא הייתה בהכרח הדרך הטובה ביותר לבחור את הסביבה שלי, אבל בגיל 18 זו הייתה הדרך היחידה שידעתי איך. היי, לפחות לא אהבתי את הילדה שלצידי שהצטרפה לחיל הים כי היא לא נראתה טוב בכחול או שחור. בכל אופן, כל זה לומר, בסוף השבוע הזה, חברי בוב, דן ואני החלטנו לנסוע במעבורת לאי וולף כדי לחוף הים, מכיוון שלשלושתנו יש יום הולדת תוך חודש אחד מהשני ואנחנו עושים דל ניסיון לחגוג.

כשפרסמתי לראשונה בקינגסטון, בוב ודן לקחו אותי תחת חסותם כשזה הרגיש כמו שאף אחד אחר לא יבצע. הפכנו לשלושת המוסקטרים ​​שעשו הכל ביחד ועכשיו הם נהיו יותר כמו שלוחה של המשפחה שלי. כשעזב בוב לאפגניסטן בשנה שעברה, הרגשתי כמעט בודד כמוני בלי בן, אבל דן היה שם מייד כדי לאסוף את הרפיון. הם נכונים כמו שחברים אמיתיים מקבלים. נכון לעכשיו, חברתו של בוב נמצאת גם היא באפגניסטן, כך שלכולנו יש קצת יותר זמן אחד לשני עכשיו. לכן, כדי להתערב בבדידותנו, החלטנו שהחוף הוא המקום להיות בו.

ארזנו כמה חטיפים, נסענו לסירה ואז עלינו למפלט החולי, שהתברר שזה בדיוק. זה היה מקום שקט אבל מהמם! יכולנו להיות בקובה לכל מה שהכרתי ... גלים גדולים ומתגלגלים, חוף חולי נחמד ויום שמש בהיר. שיחקנו כמו ילדים במים ולרגעים מסוימים נתתי לעצמי לצוף בראש האגם, בכלל לא מודע ללחצים השונים בחיי. זה היה מסוג היום בו עשויה הרפיה והייתי צריך אותו. אך כאשר עננים כהים התגלגלו, החלטנו שהגיע הזמן לחזור למעבורת, בקושי שמנו לב לכך שעברו 3 שעות. נוכל לומר, בהתבוננות בשמיים, שנסיעת מעבורת זו של 20 דקות יכולה להיות ... מעניינת. והו זה היה מעניין. כל הסיבות שלי לא לבחור את חיל הים חזרו אלי!

רגע אחד, יכולנו לראות את יעדנו קינגסטון, הרגע הבא, רק את גשם הגשם שעושה בשר טחון מהמים. אנשים התפזרו למכוניות שלהם ומקלט הסירה אבל המחשבה שלי הייתה ... לעזאזל, אני כבר רטוב מהחוף ... מה זה משנה? הייתי נחושה לעמוד שם בכל מזג אוויר בסערה מתוך צורך סוטה כלשהו לאתגר את כוח הטבע המאיים על מה שהיה יום מקסים אחר. הצטערתי על החלטה זו זמן קצר אחר כך כשהגשם החל להכות אותי כמו אקדח גלולה. זה היה יורד כל כך חזק עד ששבבי הצבע מהסירה טסו באוויר ונצמדו לעורי כמו קונפטי ויכולתי להחזיק את עיניי בחוזקה מכיוון שכואב לי כל כך. אני מבין שהתמונה למטה איננה אפשרית לתאר עד כמה הייתה הסערה חזקה, אך זו אני בסוף המעבורת. כדי להוסיף את השמחה, הגענו סוף סוף לקינגסטון וגילינו שהכוח מושקע ברחבי העיר כולה, מה שאומר שלא ניתן להוריד את הגשר על מנת לאפשר לנו לצאת מהסירה ולכן ישבנו שם שעה לפני הצלחה. בהתחלה, ישבתי במכונית ריגוש. עכשיו אני מתכוונת לחזור הביתה בלי כוח, בשום דרך לאכול ארוחת ערב, בלי טי״ר, ויתרה מזאת, הייתי נשארת שוכבת בחול אלמלא טבע האם הייתה לא באה ומציפה את כל המצעד שלי. שום דבר בחיי לא מרגיש שזה מסתדר לאחרונה לאחרונה, אפילו כשאני מנסה פשוט לעשות יום עצל על החוף. כן, כעסתי. אבל אז חזרתי הביתה לדאנקן (שהסערה לא התפוצצה לחלוטין), הצבתי כמה נרות והתכרבלתי לספה עם ספר טוב. לא היה לי טלפון, לא כבל, לא היה אינטרנט וזה היה נפלא.

זה אילץ אותי להאט ולהבין שבלי קשר לתוצאת מזג האוויר בסופו של דבר, זה היה יום נפלא ולראשונה ביליתי את כל היום בלי לחשוב שמשהו חסר בלי בן. אני מרשה לעצמי לעשות זמן טוב ולא להרגיש אשמה על כך שעשיתי כיף בלעדיו. רק חברים כמו בוב ודן היו יכולים לעשות את זה בשבילי. תודה לאל על חברי המוסקטרים. תיקון ... תודה לאל על משפחתי השנייה.

דרכים לרדת במשקל מבלי לאבד את שפיותך

דרכים לרדת במשקל מבלי לאבד את שפיותך

ארבעה תרגילים למאבק בהשפעות עקבים גבוהים

ארבעה תרגילים למאבק בהשפעות עקבים גבוהים

האם אימון ה- Biggest Loser יכול לעזור לך לרדת במשקל?

האם אימון ה- Biggest Loser יכול לעזור לך לרדת במשקל?